אחת ההחלטות האסטרטגיות המשמעותיות ביותר לחברת פארמה הנכנסת לשוק האמריקאי היא מבנה השותפות העסקית שתבחר. החלטה זו משפיעה על שיעור הרווח, על מידת השליטה במוצר, ועל מהירות הכניסה לשוק.

ישראל פיגא חותם על הסכם שותפות עסקית בין חברת פארמה ישראלית לשותף אמריקאי

Licensing Agreement — מהירות מול שליטה

במודל זה, החברה הישראלית מעניקה לשותף אמריקאי רישיון לשווק את המוצר בתמורה לתשלום מקדמה (Upfront), אבני דרך (Milestones) ותמלוגים (Royalties). זהו המודל המהיר ביותר להשגת נוכחות בשוק, אך הוא מצמצם את השליטה של החברה המקורית בתמחור ובמסרים השיווקיים.

Co-Promotion — שיתוף משאבים

בעסקת קו-פרומושן, שתי החברות משווקות את המוצר במשותף, כל אחת עם כוח המכירות שלה. מודל זה מתאים כשלחברה הישראלית יש כבר נוכחות מסוימת בשוק, ויש לה אינטרס לשמר חלק מהקשר הישיר עם הלקוחות.

Joint Venture — שותפות מלאה

במודל זה מוקמת ישות עסקית חדשה ומשותפת. זהו המודל המורכב ביותר משפטית, אבל מאפשר חלוקת סיכונים ורווחים מאוזנת יותר, ומתאים בעיקר לעסקאות בהיקף גדול.

איך בוחרים נכון?

ישראל פיגא, שמלווה משא ומתן על עסקאות שותפות בין חברות ישראליות לשותפים אמריקאיים, מסביר כי ״השאלה הראשונה שצריך לשאול היא לא ׳מה המודל הטוב ביותר בעולם׳, אלא ׳מה המודל שמתאים למשאבים ולמטרות של החברה שלי בשלוש השנים הקרובות׳. אין מבנה עסקה אחד שמתאים לכולם״.

נקודות שצריך לבדוק בכל הסכם

  • זכויות טריטוריאליות — אילו מדינות נכללות בהסכם
  • תנאי יציאה (Exit Clauses) במקרה של אי-עמידה באבני דרך
  • זכויות קניין רוחני עתידיות על שיפורים במוצר

בחירת מבנה השותפות הנכון, בליווי מקצועי מתאים, יכולה לקבוע את ההצלחה המסחרית של המוצר בשוק האמריקאי לשנים רבות קדימה.